לא פעם, ישראל מואשמת בגניבה מ"אקוויפרים" פלסטינים או הגבלת גישה פעילה של פלסטינים למים נקיים. זה כמובן לא נכון.

מבחינה היסטורית, ישראל השתמשה במים מהכנרת והסתמכה על אקוויפרים שונים בארץ. אפילו בשנות החמישים, מתי ישראל הייתה מדינה צעירה, רובם המכריע של מימיו הגיעו מהאקוויפר הצפון מזרחי והמערבי. ישראל גם מעבירה כ-40 מיליון מ"ק מים לשימוש פלסטיני בגדה המערבית, מרחק רב מההאשמה חסרת הבסיס של גניבת מים. בעזה, גם בזמן מלחמה, ישראל פעלה כדי להביא מים נקיים לעזתים. האיום האמיתי על אספקת המים של עזה מגיע מחמאס, שפגע בתשתיות קריטיות וניהול לא נכון של אקוויפר החוף, מה שהוביל להתרוקנותו ולזיהוםו.

הודות לפיתוח טכנולוגיית מיחזור המים, ישראל מסוגלת למחזר למעלה מ-80% מהמים שלה לשימוש בחקלאות. בעוד שישראל המשיכה להתקדם בטכנולוגיית המים, המדינה היהודית חולקת את המים שלה גם עם שכנות כמו ירדן והפלסטינים, ומקבלת מדי שנה עשרות מיליוני מטרים מעוקבים של מים.