שוברים שתיקה
שוברים שתיקה הוא ארגון לא ממשלתי שמוציא דיבה על שמה של ישראל עם סיפורים אנונימיים על עוולות צה"ל. שוברים שתיקה מסתתרים מאחורי אנונימיות במקום לדווח על התנהגות צבאית בלתי הולמת לכאורה לרשויות המוסמכות, וחלק מהסיפורים שפרסמו הוכחו מאוחר יותר כשקריים.
הסרט הקצר "משימה: חברון" מתאר את הנוכחות הצבאית של ישראל בעיר כרעית מטבעה, שנועדה לשמר השתלה זרה רעה לא פחות של יהודים (המכונים "מתנחלים") ב"עיר פלסטינית". הסרט הוא הסרט הראשון בסדרת מאמרי דעה של הניו יורק טיימס.
הגיבורים/המרואיינים הם עובדים ופעילים נוכחיים ובעבר של שוברים שתיקה, ארגון לא ממשלתי המוציא דיבה על שמה של ישראל עם סיפורים אנונימיים על עוולות צה"ל. שוברים שתיקה מסתתרים מאחורי אנונימיות במקום לדווח על התנהגות צבאית בלתי הולמת לכאורה לרשויות המוסמכות.
BtS מודה שמטרתו "לא לשפר" את הצבא הישראלי "או להפוך אותו לאנושי יותר", אלא "לסיים את הכיבוש" של שטח שנוי במחלוקת שהוא מחשיב כפלסטיני, ומקדם את הרעיון ש"תמיכה בישראל כרוכה בתמיכה בכיבוש ובהתנחלויות".
אפילו חקירות בדיקת עובדות של עיתונאים אוהדים חשפו שרבות, או רוב, טענות BtS שקריות לחלוטין או מוגזמות באופן בוטה.
קרדיט צילום: צילום מסך מ-IMDb
מסגרת הסרט
הסרט מתאר את חברון כעיר פלסטינית שבה התבססו "מתנחלים" יהודים בעזרת ממשלת ישראל. המסר שלו הוא שצבא ישראל שולט ישירות באזור מרכזי בחברון, שם חיילים - בשיתוף פעולה עם "מתנחלים" - מתעללים בפלסטינים ומאיימים עליהם כדי להפעיל את השלטון.
קרדיט צילום: צילום מסך, משימת חברון (טריילר), פסטיבל קולנוע ישראלי אחר (יוטיוב)
הכללות רחבות מפוזרות בדיאלוגים בסרט. הסרט טוען כי צבא ישראל "מעקר" אזורים בחברון מפלסטינים, חיילים מכוונים באופן אקראי לפלסטינים חסרי מזל לצורך עצירה, חיפוש וחיפוש רק כדי להפחיד אותם, וחיילים נכנסים לבתים פלסטינים באמצע הלילה כדי להפוך את הכל על פיו, בלי מושג מה הם מחפשים.
העדויות הופכות למופרכות יותר ככל שהסרט מתקדם. מתנחלים מציעים לחיילים פיצה על ירי בפלסטינים, חיילים "מגרשים את כל הפלסטינים" מהאזור המסחרי כדי לאפשר "אירועי מתנחלים", "סוגרים את כל החנויות שלהם" כדי לשלול מהם את פרנסתם, וילדים ומבוגרים מתנחלים כאחד מקללים, יורקים על ותוקפים פלסטינים.
אמנם בלתי אפשרי לשלול מקרים ספציפיים של מעשים פסולים, אך לחשוב שמדובר בשגרה כפי שמרמזות עדויות, זה פוגע באמינות.
כדי לשמור על סיפוריהם על ההתעללויות הישראליות בחיים, BtS והסרט חייבים להסתיר את העובדות החיוניות וההקשר ההיסטורי אודות הנוכחות הצבאית והקהילה היהודית בחברון.
קרדיט צילום: צילום מסך, משימת חברון (טריילר), פסטיבל קולנוע ישראלי אחר (יוטיוב)
מה זה מוסתר?
חברון מחזיקה את הקהילה היהודית העתיקה בעולם והיא העיר השנייה בקדושתה ליהדות, המוזכרת עשרות פעמים בתנ"ך. למעט מעט הפסקות, יהודים גרו בה מאז ימי התנ"ך.
בשנת 1929, טבחו אספסוף ערבי באכזריות בשכניהם היהודים, ובכך סיימו את נוכחותה היהודית ארוכת השנים של חברון. (הדבר נכלל אך ממעיט בערכה בסרט.) ניסיון בן חמש שנים לבנות מחדש את הקהילה הזו הסתיים כאשר הרשויות הבריטיות פינו יהודים ולא אפשרו להם לחזור לבתיהם. הירדנים כבשו את חברון בשנת 1948 ואסרו על יהודים לגור שם ולהתפלל במערת המכפלה.
יהודים הקימו סוף סוף מחדש קהילה בעירם הקדושה כאשר חברון עברה לשליטת ישראל בשנת 1968.
חיילים ישראלים ומבקרים יהודים המגיעים למערת המכפלה נתונים לעתים קרובות להתקפות אלימות וקטלניות נגד יהודים מצד ערבים/פלסטינים. אלימות אנטי-יהודית מצד פלסטינים מוסתרת בסרט.
יהודים מוגבלים ל-<20% של חברון, בעוד שלפלסטינים יש גישה לכל העיר. בינואר 1997, ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו, ויתר על השליטה ביותר מ-80% של חברון לפלסטינים תחת הנהגתו של יו"ר אש"ף יאסר ערפאת.
מצלמה בקמפוס
ל-BtS ולניו יורק טיימס מעט מאוד אכפת מההיסטוריה או מהמשמעות של חברון ליהודים. התעמולה שלהם מקדמת את גזילת המורשת וההיסטוריה היהודית של העיר באמצעות דמוניזציה ודה-לגיטימציה של תושבי חברון היהודים ושל החיילים המבטיחים חלוקה שוויונית של האתר והאזור הקדוש.
מָקוֹר:
הניו יורק טיימס, שוברים שתיקה וסרט על חברון
אין פלא שסרט התיעודי האחרון של הניו יורק טיימס על ישראל היה סרט דעה מוטה...
מצלמה/ריקי
שוברים שתיקה
BtS הוא ארגון ישראלי לא ממשלתי במימון אירופי, המוקדש להדגשת צבא ההגנה לישראל באמצעות טענות שקריות של "פשעי מלחמה".
מהי משימתה?
ארגון BtS הוקם לכאורה "כדי לחשוף את הציבור הישראלי למציאות חיי היומיום ב'שטחים הכבושים'" ולדרוש דין וחשבון בנוגע לפעולותיה הצבאיות של ישראל".
כיצד פועל BtS?
האשמות ב-BtS נגד צה"ל מורכבות בעיקר מ"עדויות" אנונימיות ולא ניתנות לאימות של קבוצה קטנה ושוליים של יוצאי צה"ל. עדויותיהם מבוססות בעיקר על זיכרונות מעורפלים, רגשות, שמועות או עדויות.
מי הקהל של BTS?
BtS טוענים שהם פונים לחברה הישראלית; עם זאת, הם משתפים את סיפוריהם בעיקר בארה"ב ובאירופה.
האם BtS אמין?
מאשימים ב-BtS מסרבים להשמיע את טענותיהם לרשויות, למרות קריאת צה"ל למסור פרטים ספציפיים על מנת לעקוב אחר החקירות. אפופי אנונימיות, מאשימים ב-BtS בוחרים להסתיר את הפרטים ואת זהותם של המעורבים לכאורה בסיפוריהם.
לדברי ריקי הולנדר, אנליסטית תקשורת בכירה ב-CAMERA, "... 'עדות' [של BtS] מתוארת בצורה הטובה ביותר בעברית כ"לשון הרע" - רכילות זדונית והשמצות. חקירות בדיקת עובדות, אפילו על ידי עיתונאים אוהדים, הראו שרבות או רוב טענות BtS הן שקריות לחלוטין או מוגזמות בצורה בוטה... לכן, מומלץ לעיתונאים אחראיים לקבל סיפורים של 'עדים' של BtS בכל כוחם".
BtS עוטפת את עצמה בגלימה של "זכויות אדם" אך אינה מציעה ראיות להאשמותיה וגם לא פתרונות לבעיות שלטענתה קיימות בצה"ל. לדברי מייסד שותף, מייקל מנקין, המוטיבציה להעיד בפומבי נגד ישראל היא "חשיבותה הפוליטית".
חברים בכירים בדירקטוריון של BtS, כולל היו"ר מיקי קרצמן, קראו בחרם וסנקציות בינלאומיות נגד ישראל.
מקורות:
breakingthesilence.org.il/pdf/Protective Edge.pdf
camera.org/article/breaking-the-silence-gets-failing- grade-in-channel-10-s-fact-check
camera-uk.org/2016/01/18/israeli-reservists-break-the-silence-over-the-lies-of-breaking-the-silence/
camera-uk.org/2015/05/15/the-latest-breaking-the- silence-report-isnt-journalism-its-propaganda/
camera.org/article/the-new-york-times-breaking-the- silence-and-a-film-about-hebron/
Hebrew 
English