קמפיין ה-BDS וחרמות נגד יהודים
קמפיין החרם, ההשקעה והסנקציות (BDS) נגד ישראל הוא ביטוי מודרני של חרמות אנטישמיים, המהדהדים פעולות אנטי-יהודיות היסטוריות. BDS שואפת לעשות דה-לגיטימציה לישראל, לעתים קרובות תוך שימוש בשפה אנטישמית ובטקטיקות הגורמות לדמוניזציה של המדינה היהודית. מסע פרסום זה זכה בעיקר בקמפוסים של המכללות, שם הוא מאיים על היושרה האקדמית ויוצר סביבה עוינת לסטודנטים יהודים.
בקמפוסים, פעילי BDS ממנפים את המעמד המוסדי כדי להגביר את המסר שלהם, ולעתים קרובות מכוונים ומבודדים סטודנטים יהודים בגלל תמיכתם הנתפסת או בפועל בישראל. זה הוביל להדרה של סטודנטים יהודים מקבוצות פרוגרסיביות רק בגלל היותם ציונים, קידום טרופים אנטישמיים ומעכבים את החופש האקדמי.
השפעת הקמפיין על הקמפוסים מדאיגה במיוחד, שכן הוא מנצל את התשוקה של הסטודנטים לצדק מבלי לספק ידע הולם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני המורכב. על ידי הצגת גישה מוטה ופשטנית המייחדת את ישראל, BDS פועלת לשלול מיהודים את הזכות להגדרה עצמית במסווה של דוגל בזכויות פלסטינים.
מקורות:
https://www.adl.org/resources/backgrounder/boycott-divestment-and-sanctions-campaign-bds
https://ngo-monitor.org/key-issues/bds/about/
https://www.adl.org/resources/article/impact-divestment-campaigns-rising-antisemitism
ההיסטוריה של החרם האנטי-יהודי: חלק 1/2
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
קרדיט תמונה: מוזיאון הזיכרון לשואה בארה"ב
מבחינה היסטורית, חרמות אנטי-יהודיות הופעלו כדי לפזר תסיסה חברתית ולהסיט מחאות אנטי-ממשלתיות על ידי יצירת שעיר לעזאזל של מוזיאון השואה האמריקני.
החל מהמאה ה-19, "אל תקנו מיהודים", "קנה מנוצרים בלבד" ו"כל אחד משלו" נשמעו סיסמאות נפוצות באירופה, שכן חרמות מאורגנות האשימו את היהודים בעלייה באבטלה ובעוני. המארגנים הצדיקו את הפעולות הללו כטקטיקה הגנתית או כגמול על עוולות יהודיות לכאורה.
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
קרדיט תמונה: מוזיאון הזיכרון לשואה בארה"ב
ברגע שאדולף היטלר ומפלגתו הנאצית עלו לשלטון בגרמניה ב-1933, הם ארגנו חרם על יהודים כגמול על עיתונות לא חיובית וחרמות על נאצים ברחבי העולם. זה סימן את תחילת המערכה של היטלר נגד היהודים, שהגיעה לשיאה ב"פתרון הסופי" של הנאצים - רצח העם של יהדות אירופה.
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
חודשים ספורים לאחר התבוסה הנאצית והתאבדותו של היטלר, ולפני עצמאותה של ישראל, פתחה הליגה הערבית בחרם על יהודים בפלסטין. ההצהרה של דצמבר 1945 קבעה כי "מוצרים יהודיים ומוצרים מיוצרים ייחשבו כבלתי רצויים למדינות ערב".
קרדיט תמונה: הניו יורק טיימס
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
לאחר שכשלו הניסיונות הללו להשמיד פיזית את המדינה היהודית החדשה, החרם הפך לכלי מלחמה חלופי כדי להביא למותו של ישראל באמצעים כלכליים. החרם כלל שלוש רמות:
- חסימת מסחר בין אזרחי מדינות הליגה הערבית ואזרחי ישראל וממשלת ישראל.
- חסימת קשרים מסחריים לכל מי שעושה עסקים בישראל.
- חסימת מסחר בין מדינות הליגה הערבית וחברות שעושות עסקים עם ישראל.
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
האיטרציה האחרונה של טקטיקות אלה היא קמפיין החרם, ההשקעה והסנקציות (BDS) נגד ישראל. כמו חרמות קודמים, זהו כלי אנטישמי לאפליה נגד היהודים. כתוצאה מכך נוצרה תגובה עולמית.
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
הפרלמנטים במדינות הבאות תייגו את BDS כאנטישמי.
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
מקורות
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
ויכוח עכשווי על חרם אקדמי ואנטי-יהודי: חלק 2/2
קרדיט תמונה: אליסדר היקסון מוווליץ', בריטניה,
CC BY-SA 2.0, דרך Wikimedia Commons
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
חרם, DIVEST,
תנועת סנקציות
מקדמי החרמות נגד ישראל מגנים החלטות הרואות ב-BDS סוג של קנאות אנטי-יהודית. במקום זאת, הם מקדמים את התנועה כמוקדשת לזכויות אדם וצדק פלסטינים, תוך יומרה שהקמפיין מהווה ביקורת "לא אלימה" על המדיניות הישראלית כלפי פלסטינים, שהיא דיבור מוגן.
האופי האלים והמפלה של ה-BDS מתבטא הן במיקוד שלו למדינה היהודית להתקפה והן בהצדקה של מנהיגיה וחבריה לאלימות מילולית או פיזית נגד ישראלים, יהודים ותומכי ישראל ומעורבותם באלימות מילולית או פיזית.
#APARTHEIDWEEKEXPAOSED
מאמץ שנערך לאחרונה להילחם בחקיקה נגד חרם בשם התיקון הראשון מגיע מ"Just Vision", צוות סרטים המזוהה עם BDS. סרטם האחרון, "חרם", מכוון לחקיקה של מדינת ארה"ב נגד מסע החרם האנטי-יהודי. היא טוענת שהחרם המפלה של תנועת ה-BDS מוגן חוקתית, והניסיונות להחרים את המחרימים הם בלתי חוקיים ומצערים.
#APARTHEIDWEEKEXPAOSED
בהתייחסו ל"הצעות חוק מסוכנות" שלכאורה "מסירות את ההגנה המשפטית שהוענקה לחרמות במשך דורות", מבהירים יוצרי הסרט את הזווית המפלגתית שהם נוקטים בתקציר הסרט שלהם:
"הסרט מתאר את אומץ ליבם של שלושה אמריקאים כשהם מגינים על חופש הביטוי ומציג את מה שעומד על הפרק את זכותנו המוגנת חוקתית להחרים - אם הם יובסו".
#APARTHEIDWEEKEXPAOSED
אלן לווריט, גיבור "חרם" ומוציא לאור של המוציא לאור של ארקנסו טיימס, הדגיש את דעותיו ב-BDS על ידי הניו יורק טיימס.
הטור של לווריט העלה כי ההתנגדות ל-BDS ולחרם אנטי-יהודי מבוססת על "אמונות אסכטולוגיות" לגבי "הביאה השנייה והארמגדון" ש"אוונגליסטים שמרנים" במדינתו מחזיקים בהן.
על ידי תיאור התמיכה והדחיה של ישראל לאקטיביזם אנטי-ישראלי כמיעוט פונדמנטליסטי דתי, הסרט ולווריט דוחקים לשוליים את נקודת המבט הפרו-ישראלית, האנטי-BDS של רוב האמריקאים.
#APARTHEIDWEEKEXPAOSED
המאמר האחרון של NYT המציג את עמדת הרוב נגד ה-BDS נכתב על ידי סנטור פלורידה מרקו רוביו, שבו הגן על חוק "המאבק ב-BDS" שהוא עזר להציג ב-2019.
"בעוד שהתיקון הראשון מגן על זכותם של יחידים לחופש ביטוי, הוא אינו מגן על זכותם של ישויות לעסוק בהתנהגות מפלה. יתרה מכך, לממשלות המדינה יש את הזכות לקבוע מדיניות חוזה והשקעות, לרבות מדיניות המוציאה מהכלל חברות העוסקות בהתנהגות מסחרית או השקעה מפלה המכוונת לישראל..."
#APARTHEIDWEEKEXPAOSED
יוג'ין קונטורוביץ', פרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג' מייסון ומומחה למשפט בינלאומי, ציין כי התיקון הראשון מעניק לממשלות המדינה את הזכות להכתיב עם מי הן עושות עסקים:
"אם מדינות יכולות לבחור לא לעשות עסקים עם חברות דרום אפריקאיות בגלל הפוליטיקה והפרקטיקות שלהן (שתומכי BDS תומכים בלב שלם), זה גם אומר שהן יכולות לבחור לא לעשות עסקים עם חברות פרטיות בגלל מדיניות מפלה אחרת כמו חרם על ישראל".
#APARTHEIDWEEKEXPAOSED
קונטורוביץ' מסביר:
"הקמפיין להחרמת ישראל שואף לתת לגיטימציה לסירוב מפלה להתמודד עם אנשים או חברות רק בגלל הקשר שלהם למדינה היהודית. זוהי לגיטימציה לקנאות, כמו שהחרמות על אנשים בגלל גזע, נטייה מינית או מוצא לאומי יהיו מפלה".
כדי לשקול את שני הצדדים של הוויכוח על החרם האנטי-יהודי ולהבין מדוע רבים כל כך מבקשים להילחם בו, יש להכיר את ההיסטוריה של החרם ואת האנטישמיות הטבועה בו.
#APARTHEIDWEEKEXPAOSED
מקורות
#APARTHEIDWEEKEXPOSED
Hebrew 
English