לעתים קרובות, ישראל מואשמת בגניבה מ "אקוויפרים" פלסטיניים או בהגבלה אקטיבית של גישת הפלסטינים למים נקיים. זה, כמובן, לא נכון.

היסטורית, ישראל השתמשה במים מהכנרת והסתמכה על אקוויפרים שונים במדינה. אפילו בשנות ה-50, כשישראל הייתה מדינה צעירה, הרוב המכריע של המים שלה הגיע מהאקוויפרים הצפון-מזרחי והמערבי. ישראל גם מזרימה בצינורות כ-40 מיליון מטרים מעוקבים של מים לשימוש פלסטיני בגדה המערבית, רחוק מאוד מהטענה חסרת הבסיס של גניבת מים. בעזה, אפילו בזמן מלחמה, ישראל פעלה כדי להעביר מים נקיים לעזתים. האיום האמיתי על אספקת המים בעזה מגיע מחמאס, שפגע בתשתיות קריטיות וניהל באופן כושל את האקוויפר החופי, מה שהוביל לדלדולו ולזיהומו.

הודות לפיתוח טכנולוגיית מיחזור מים, ישראל מסוגלת למחזר מעל 80% מהמים שלה לשימוש בחקלאות. בעוד שישראל ממשיכה להתקדם בטכנולוגיית מים, המדינה היהודית גם חולקת את המים שלה עם שכנים כמו ירדן והפלסטינים, ומקבלת שנתית עשרות מיליוני מטרים מעוקבים של מים.